המשקיעה | שאלות ותשובות בתחום ההשקעות בזמן אמת

🕒 פורסם בתאריך: 13/09/2017 22:18

אני בת 34, נמצאת כ - 4.5 שנים מפרישה (ברמת החיים + השכר הנוכחיים שלי). אבל לאחרונה אני מרגישה יותר ויותר שאני לא יכולה לסבול לעבוד משרה מלאה. העבודה הספציפית שלי היא יחסית טובה - אני בסביבה טובה ומעריכה, שכר יפה, גמישות בשעות. אבל בתור בנאדם עם תחומי עניין ועיסוקים רבים קשה לי מאוד להקדיש אחוז כל כך גדול של חיי לעבודה.

הייתה תקופה שעבדתי חצי משרה, ופתאום היו לי אנרגיות! היה לי כוח להשקיע בתחביבים. יצאתי לדייטים, התחלתי מערכת יחסים. כשאני עובדת משרה מלאה, הזמן שאני לא עובדת בקלות הופך לזמן של סידורים. ואם לא סידורים אז ספורט. או לראות איזו סדרה במחשב. למי יש כוח בזמן משרה מלאה לצאת לבלות? לצאת לדייטים? להכניס אנשים חדשים לחיים שלך?

בימים אלה אני עומדת מול בחירה בין לנשום עמוק ולהחזיק עוד 4.5 שנים עד פרישה, או לרדת ל 60% משרה ולחכות פי 2 זמן. אני כל הזמן חושבת על זה שאנחנו לא נהיים צעירים יותר, והאפשרויות הפיזית שלנו יורדות. מבחינת דייטינג, תחביבים ספורטיביים, ועוד.

אשמח לשמוע דעות בנושא

🕒 פורסם בתאריך: 13/09/2017 23:21

מזדהה איתך לחלוטין,

חוץ מהזמן שנותר לי לפרישה, שזה יכול להיות מעוד חודש לעד 12 שנה

אני הרגע עברתי באותה צומת דרכים ואיכשהו מצב נתון החליט בשבילי, לקחתי שנורקל והחלטתי שאפשר גם וגם, נשימה רציפה

ברגע שהפסקתי לתרץ איך העבודה מפריעה לחיים, ההבנה איך לתקן את זה הגיעה מיידית וההזדמנות הגיעה ביחד איתה (להפתעתי :$ )

נכון לרגע זה (חודש ימים אחרי) אני לא מתלונן שהחלטתי גם לקדם את זמן הפרישה שלי וגם לחיות את החיים שלי במקביל

אני לא בטוח עד כמה זה מרגיע אותך אבל שתדעי שזה אפשרי

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 00:10

מסקרן. אתה יכול לפרט קצת?

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 00:23

תלוי במה השאיפות שלך לשלב הפרישה שעד אליה את סופרת - החיים הרי לא נגמרים שם.

אנשים שאוהבים את המקצוע או את החברה או פשוט את עצם העשיה - יתקשו לא לעשות "כלום" בפרישה. אז אפשר כמובן באותה נקודת זמן לעבור לדברים אחרים לגמרי - תחביבים, טיולים, וכו'. לחלופין, אפשר במקום לפרוש לגמרי עוד כמה שנים, לצמצם משרה כבר עכשיו. בהנחה שמה שאתה עושה מספיק מעניין ומאתגר אותך - זה נשמע לי שילוב מצוין בין זמן פנוי לבין עיסוק מאתגר.

אישית - זה אמנם לא אופציה עבורי ברגע זה, אבל מאוד נהניתי מהתקופה מוקדם השנה בה עבדתי כמה חודשים 80% משרה, על אף שאני אוהב את התחום המקצועי שלי.

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 06:38

בעיני, הפרישה היא לא יעד בפני עצמו.

לחיות טוב זה היעד האמיתי, ועצמאות כלכלית היא בסך הכל כלי שמאפשר זאת.

ברור שהיעד של "חיים טובים" הוא אישי וסובייקטיבי.

אם לעבוד חצי משרה יגרום לך לחיות טוב, אז ברור שזה הדבר הנכון לעשותו, ויתכן אפילו שזה יהיה עדיף מבחינתך גם על פרישה מוחלטת .

לדוגמא, מבחינתי האישית זה עדיף, זה מוריד הלחץ הכלכלי, ומוריד הלחץ החברתי ("מה אתה עושה בחיים?")

נ.ב. עוד נקודה שראוי לציין זה שבזכות מערכת המס הפרוגרסיבית בישראל, הירידה ברמת ההכנסה נטו כאשר יורדים לחצי משרה היא לא 50% , אלא פחות.

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 07:37

מה כשתב @איש(3718) . הלוואי והייתה לי את האפשרות שעומדת בפנייך לרדת כמעט לחצי משרה, גם במחיר של פגיעה משמעותית באחוז החיסכון.

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 09:34

לכל מי שלא פורש לפי כללי הבלוג?

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 10:13

עשיתי רשימת TODO לחיים והתחלתי לפעול להסיר דברים ממנה

בגלל שיש הרבה דברים שתלויים בדברים אחרים, אני פועל לפתור דבר דבר ולשלב אותו מחוץ למסגרת העבודה

דוגמא: חיי חברה, פרוייקט מדף שהזנחתי או סתם פעילות שאני רוצה לעשות ודוחה

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 10:47

@רוניק , ממה שכתבת אני יכול לשער שאת רווקה, ללא ילדים?

אם כן - האם חשבת על הנושא הזה? (אם אי פעם תרצי ילדים, עם או בלי בן\בת זוג)

אם כן (תרצי ילדים), זה לא ישפיע על מועד הפרישה שלך?

מתוך הכרות של שנתיים עם עולם ההורות, אני יכול לומר לך בשקט שהייתי חותם ברגע על משרה כמו שתיארת, בחמישים אחוז, תוך כדי גידול שלהם.

כמובן שאם את "אל הורית" - תתעלמי לחלוטין ממה שכתבתי, אין לי מושג מה הבחירה הנכונה...

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 12:10

אם מציאת זוגיות/פרטנר לזמן מוגבל היתה תלויה בעבודה במשרה חלקית ומטה אז המין האנושי לא היה מתרבה עקב מיעוט יחסי מין

לא שמתי לב שאנשי עסוקים לא מוצאים פרטנרים לבילוי/חיים (לפחות מהנסיון של 99% ממכרי)

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 12:41

לדעתי אין שאלה, חצי משרה ולהיות מאושרת .

גם פרישה היא לא מטה קסמים שביום שזה יקרה הכל יהיה ורוד.

אז אם את מרגישה שעבודה במשרה מלאה מקשה עלייך למצות את החיים אז עדיף לדחות קצת את הפרישה ולעבור לחצי משרה

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 14:54

אשתי עבדה ב-120% משרה + משרה חלקית כעצמאית + לימודי תואר שני בסופי שבוע כשהיא פגשה אותי, ואיכשהו תמיד היה לה קצת זמן בשבילי בערב...

אני אישית מעדיף לעבוד יותר רגוע, למרות שיעד של פרישה מוקדמת זה דבר מאוד מתמרץ. הוא לא שווה ויתור מוחלט על ההווה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 17:13

לא בטוח שאת רוצה לפרוש.אולי חצי משרה תגרום לך להיות מאושרת ככה שלא תצטרכי לפרוש.

רוב האנשים סובלים בעבודה כי היא אינטנסיבית מדי וחצי משרה זה מצוין בשבילם

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 20:18

תודה. נקודה מעניינת ועוזרת מאוד

היא לא תלויה. דיברתי מנסיון אישי שלי, אבל מכירה עוד הרבה שיזדהו. תקף בעיקר לאלה שלא התמסדו בגיל צעיר. ככל שעולים בגיל כמות הרווקים קטנה וצריך להיות יותר אקטיביים כדי להכיר

🕒 פורסם בתאריך: 14/09/2017 20:44

הייתי בוחר בהורדת אחוזי משרה בלי ספק. מה גם שיש לך כבר ניסיון מוצלח בנושא.

🕒 פורסם בתאריך: 16/09/2017 11:34

אם תגיעי לפרישה שחוקה, אחרי שנים של להיות במקום שלא בא לך להיות בו וסבלת אז זה לא באמת תורם כל כך הרבה. אם כל הדרך לפרישה את מלאה אנרגיות, מאושרת וטוב לך אז כמה זה משנה שהפרישה נדחתה בעוד כמה שנים? לדעתי עדיף לפרוש מאוחר יותר כשאת מאושרת כל הדרך לשם מאשר לפרוש מוקדם יותר ולסבול בדרך.

אם תרדי לחצי משרה, האם יש אפשרות להשלים את ההכנסה בדרך אחרת שתגבה ממך פחות שעות? לעבוד בשחור בשיעורים פרטיים מדי פעם או אולי להקים עסק קטן מאחד התחביבים? כלומר הזמן שיתפנה לך מירידה באחוזי משרה יכול להיות מוקדש לתחביב רווחי ומהנה כך שהירידה באחוזי משרה לא ממש תעכב את זמן היציאה שלך לפרישה, או לפחות לא בהרבה.

🕒 פורסם בתאריך: 17/09/2017 11:56

אני מתחברת מאוד לתחושה שהשנים היפות והבריאות ביותר בחיי חולפות להן כשאני תקועה בתוך משרד, ובערב כבר אין לי לחולל מהפכות ולהמציא את עצמי מחדש (וזה בלי ילדים בבית). העבודה במשרה מלאה גוזלת המון אנרגיות ו"פנאי רגשי". אני ממש מבינה אותך. נשמע שזה משהו שאת רוצה וצריכה, לכי על זה :)

🕒 פורסם בתאריך: 23/09/2017 16:41

החלום שלי הוא לעבוד במקצוע שלי בחצי משרה כשאני אפרוש :) . לדעתי אם את סובלת לכי על חצי משרה עדיף לקצר את הסבל המיידי שאת חווה כל יום מאשר את האושר שאת חושבת שתחייו בפרישה

🕒 פורסם בתאריך: 18/10/2017 14:30

אם המצב הכלכלי מאפשר זאת נסי לחזור לחצי משרה

🕒 פורסם בתאריך: 18/10/2017 16:53

לדעתי מומלץ להתאפק עוד מספר שנים, את עדיין צעירה, שנות העבודה גם כך הולכות ומתקצרות, אני חושש שאת יוצרת לעצמך תמונה ורודה של חיים בפרישה, במציאות זו קצת שונה.

במידה ותשני סטטוס לבעלת משפחה בשנים הקרובות יתכן מאוד שהסכום שצברת עלול לא להספיק.

אם את ממש סובלת בעבודה, אולי כדאי לחשוב על קריירה חדשה.

פנסיה וחופש - עכשיו או אחר כך?

יש לך שאלה? המומחים שלנו כאן